לא, לא מדובר בהדבקה חוזרת של מגיפת הקורונה אלא בלולאות פלסמה שנוצרות במקרים רבים אחרי solar flare – התפרצות חזקה מאזורים פעילים.
לולאות אלה ניתן לראות כפילמנט כהה כאשר הן קורות מעל פני השטח שפונים אלינו, או כלולאות על רקע השמיים כאשר האזור הפעיל שמייצר אותן נמצא על הקצה. את הלולאות שנוצרות באפשרות הראשונה קשה לראות על רקע פני השטח אבל כאשר הן קורות על הקצה, מדובר בתופעה מרהיבה במיוחד.
בפרק הזה אראה לולאה שצילמתי במצפה שלי ובנוסף, על מנת לנסות להבין טוב יותר את התהליכים שקורים, אצרף סרטונים שנלקחו ב SDO – Solar Dynamic Observatory – מצפה שנמצא בחלל ומתעד את השמש במגוון אורכי גל ואזורים שונים באטמוספרת השמש.
הלולאה כפי שצילמתי מהמצפה בשני חלקים – בחלק הראשון צילמתי את קצה השמש בחשיפה ארוכה יותר ורגישות גבוהה יותר והחלק השני של פני השטח. אפשר לצלם גם ביחד ולשחק בעריכה אבל ניסיתי את השיטה הזו בפעם הראשונה והתוצאה יצאה לא רע (חוץ מהחיבור בין שתי התמונות שעשיתי ברישול משהו).
הלולאה היא שילוב של שדות מגנטיים חזקים ופלזמה שנעה על גביהם, בדיוק כמו ב prominences & filaments אבל כאן מתקבלת צורה מאוד סימטרית ואורך החיים של הללולאות האלה הוא קצר מאוד יחסית להתפרצויות אחרות. 20 דקות אחרי שצילמתי את הלולאה הזו חזרתי לאותו המקום אבל לולאה כבר לא הייתה שם.
ניתן לראות יפה מאו את האזור הפעיל עם כתמי השמ ואת ההתפרצויות שבולטות מקצה השמש. מעל כולם ניתן לראות לולאה חיוורת.
בסרטונים הבאים ניתן לעקוב אחר התפתחות האזור הפעיל במשך 48 שעות ובסוף כל סרטון רואים את שיא הפעילות.
ציינתי שלולאות כאלה נוצרות גם אחרי solar flares. כדי לראות התפרצויות כאלה צופים באורך גל AIA 0131 Å שמראה התפרצויות בקורונה (אטמוספרת השמש) בטמפרטורות גבוהות מאוד – 10 מיליון מעלות. שימו לב לפינה הימנית העליונה.
בנוסף, ניתן ללמוד לא מעט באורך גל של AIA 0171 Å שמיועד בעיקר ללולאות קורונה בטמפרטורה של כמיליון מעלות ומציג אור הנפלט מאטומים של ברזל מיונן ומעבר ללולאות, מציג יפה אזורים על פני השטח שבהם השדות המגנטיים חזקים במיוחד – האזורים הבהירים. כאן ממש ניתן לראות את האזור מבעבע ואת הלולאה תופסת כוח וגודל.
ומעבר להתפרצויות המגנטיות שניתן לראות בשני הסרטונים האחרונים, מעניין לראות גם מה קורה בחלקים העליונים של הכרומוספירה, שם ניתן לראות פילמנטים של חומר שמועף אל מעל השמש. סרטון זה מצולם באורך גל של AIA 0304 Å ובניגוד לצילומים של חובבים באורך גל של H-Alpha, מימן מיונן, כאן ניתן לראות בעיקר הליום
לולאה נוספת שצילמתי בחודש מאי ממש לפני שהיא התפרקה כליל. כאן כבר מדובר באירוע עצום בגודלו, מעל 150 אלפי קילומטרים ואף יותר והיא תוצאה של CME – Coronal Mass Ejection, התפרצות עצומה שזרקה חומר לחלל וחלקו לא יחזור לשמש יותר אלא יתפזר ברחבי מערכת השמש.
לקינוח, לטובת ההמחשה של גודל הלולאה, אותו הצילום עם כדור הארץ ששתלתי בתוך הלולאה. בחישוב גס מאוד אפשר להעריך שכדור הארץ נכנס כשלוש פעמים לתוך גובה הלולאה ואת זה ניתן לתרגם לכ 35-50 אלף קילומטרים!
עוד יום מעניין על השמש ויש עוד לא מעט לשתף – בפוסטים הבאים
