לפני יומיים עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות כבר מזמן – להעביר את החצובה שלי למצב משווני. ואתמול הגיעה המתאם WIFI לחצובה ויצאתי לנסות איך הכל עובד ביחד.
הפעם השתמשתי בטלסקופ הקטן – Explore Scientific 102AR F/6.5, טלסקופ אכרומט קטן וחמוד שמשמש לצפייה בשמש ושנותן שדה רחב מאוד יחסית ל SCT 8" שלי. את הטלסקופ הזה ואת שאר המערכת בדקתי אתמול כאשר הירח כמעט מלא ויושב ממש על חלק מהאובייקטים בהם צפיתי וכמו שרואים בתמונות גם תאורת רחוב לא חסרה באזור.
עבודה בצורה משוונית חשובה על מנת להיות מסוגל לקחת חשיפות ארוכות יותר בלי למרוח את הכוכבים. את האיפוס אני עושה באמצעות SharpCap. יש לו כלי במיוחד לטובת הפעולה הזו שהופך את התהליך לקל יותר ומדוייק.
לגבי קל, הפעם הראשונה לקחה לי שעה – שעה וחצי אבל הפעם השניה – לקחה פחות, הרבה פחות.
התהליך – כשהחצובה כבוייה מכוונים אותה בצורה גסה לפולריס. אם יש polar scope זה מאוד עוזר. בארץ שמים את פולריס בשעה 5:19 בעיגול של ה polar scope והאיפוס הגס מוכן.
השלב השני, מחברים את המצלמה לטלסקופ, מטים את ציר ה RA למטה עד שהטלסקופ והחצובה מקבילים לרצפה ועוברים ל SharpCap ומפקסים את התמונה על מנת לקבל כוכבים חדים. הפעם השתמשתי בטלסקופ הקטן ועליו מורכב הפוקוסר החשמלי אז לקבל פוקוס היה קל הרבה יותר. יש גם כלים ב SharpCap שעוזרים בפוקוס אבל אני משתמש בהם רק כדי לראות את הציון של הפוקוס בצורה גסה.
מהרגע שיש פוקוס והכוכבים חדים, אפשר לעבור למסך האיפוס. מה שקורה כאן זה ש SharpCap מבצעת Plate Solving ומבינה לאן הסקופ מצביע. חשוב להבין כאן שהסקופ אמור להיות מיושר לכיוון פולאריס והפוקוס חשוב אחרת ה Plate Solving לא יעבוד. ברגע שהתוכנה מבינה לאן היא מצביעה, היא מבקשת לסובב את הטלסקופ 90 מעלות. כאן אני מעביר את הטלסקופ לנקודה הכי גבוהה שלו, התוכנה מבצעת plate solveing פעם נוספת ומבינה לפי הסטייה בתמונות לאן צריך לכוון את החצובה. מקבלים הוראות על המסך כמה להזיז את החצובה ימינה\שמאלה, למעלה\למטה במעלות, דקות ושניות קשת. ככל שמתקרבים לנקודה, ערכי ההזזה הולכים ויורדים ואיתם עולה הציון של האיפוס. השאיפה כמובן היא להגיע ל 0 בשני הצירים אבל ברגע שהגענו למספר קטן של שניות קשת – סביב 10 בכל ציר האיפוס הושלם.
מכיוון שמדובר ב EAA, כנראה לא חייבים להגיע לשלמות בתהליך, אין כאן צורך לבצע חשיפות של דקות ארוכות אלא להגיע למצב שחשיפה של 30 שניות עד דקה תהיה יחסית טובה ושהתוכנה תצליח לעשות live stacking בין פריימים כאלה.
ככה נראה סיום התהליך של האיפוס מאתמול:

כל נסיון להריד את ה 13 אל מתחת ל 10 גרמו להרעה של הערכים אז וויתרתי. Excellent מבחינתי זה מצויין. מה גם שהחצובה עומדת על דשא סינטטי שיש לו גמישות וכל נגיעה עלולה להרע את האיפוס.
לאחר האיפוס הזה, אפשר להדליק את החצובה ולהתחיל באיפוס הרגיל – אני הלכתי על שלושה כוכבים.
הפעם בשעה טובה שמתי את השלט בצד וחיברתי את מתאם ה WIFI לחצובה. השליטה נעשית דרך אפליקציה של SynScan Pro שמותקנת על הטלפון. תענוג. יכול להיות שאולי אפשר גם דרך המחשב באמצעות ASCOM אבל בכל מקרה זה שלא צריך להסתבך עם השלט והכבל שלו זה כבר תענוג בפני עצמו.

החיבור לחצובה נעשה על ידי רשת אלחוטית שמייצר המתאם – זה אומר של ניתן לגלוש ברשת עם המכשיר איתו שולטים בחצובה. לא קריטי. דרך האפליקציה, ניתן לדייק יותר מאשר עם השלט כשמזינים את המיקום – כבר סימן טוב. תהליך האיפוס לפי שלושה כוכבים נעשה על ידי בחירה של שלושה כוכבים מראש מתוך רשימה. לכל מי שעבד עם השלט של SkyWatcher יודע כמה הוא איטי אפילו בלפדף בין הכוכבים. כאן הבחירה היא זריזה וכשבוחרים את הכוכב הראשון החצובה מייד מנווטת אליו. השתמשתי בפיינדר סקופ על מנת לוודא שאני מכוון נכון ואפילו שלא איפסתי אותו כראוי עם הטלסקופ, היה קל מאוד למצוא את הכוכב. יותר מזה, אפילו על המסך קל מאוד לראות את הכוכב שאליו מנווטים. נהדר.
כל כוכב מהשלושה ממקמים במרכז הצלב על המסך ועוברים לכוכב הבא. קל, פשוט ומאוד מדוייק.
לאחר האיפוס הגיע הזמן לבדיקה שהכל באמת עובד – התחלתי עם אובייקט קל – M35. צביר פתוח, גדול ובהיר שקשה לפספס. ה GOTO הביא את הצביר למרכז המסך! במצב AZ תמיד יש סטיונית קלה. כאן האובייקט ממש צץ לו באמצע. פינוק.

במצב משווני ניתן כבר לעבור לחשיפות של 30 שניות בקלות בלי לקבל מריחות ונפילות של פריימים בתהליך ה live stack. כאן הגעתי אפילו ל 40 שניות ולקחתי כחמישה פריימים כאלה.
האובייקט הבא אוריון, נדוש אבל כל עוד הוא בשמיים, תמיד שווה להתעכב עליו. הפעם עם חמש חשיפות של דקה. אז המרכז קצת שרוף, אני עדיין מרוצה מהתוצאה:

האובייקט הבא – M46. צביר פתוח נהדר עם הפתעה – ערפילית פלנטרית שניתן לראות בחלק העליון שלו

האובייקט או יותר נכון האובייקטים האחרונים של הערב נלקחו בלי לשים לב מבעד למעטה דק של עננים שהתגנבו להם – ערפילית הלהבה וערפילית ראש הסוס. הפעם באמת רואים את ראש הסוס מבעד לכל הרעש ובצורה די מפתיעה בהתחשב בזה שהירח די מלא ונמצא ממש ליד אוריון. אני די חסר סבלנות לראות מה יצא כשלא יהיו עננים או ירח. לתמונה הזו השתמשתי בפילטר DGM NPB שנותן גם H-Beta על מנת להבליט מעט יותר את הסוס. רואים שהתמונה לא חדה אבל זו הפעם הראשונה שאני צופה ב EAA באזור הזה בשדה כזה רחב וזה תענוג גדול.

השליטה בחצובה באמצעות SynScan Pro שמותקנת על מכשיר נייד משפרת את החוויה בצורה שקשה לתאר. אין שמח ממני להשאיר את השלט במזוודה. האפליקציה מהירה יותר, מגיבה טוב יותר והכי חשוב – מדוייקת יותר באיפוס. כן נתקלתי במצב שכאשר מעבירים פקודת GOTO, החצובה עושה חצי דרך ונעצרת בשום מקום. חזרה על פקודת ה GOTO "מעירה" את החצובה והאובייקט מגיע למרכז השדה, אמשיך לבדוק אם זה חוזר. וכמובן אין יותר הסתבכות עם כבל.
הפוקוס החשמלי גם עושה עבודה נהדרת וזה לפני שהשתמשתי ביכולות הפוקוס האוטומטיות שלו ושאר כלים להגעה לפוקוס מיטבי. גם לשם אגיע.
לסכם את הערב – ההשקעה באיפוס לפולאריס ברמה סבירה +ואפילו יותר מכך משתלמת מאוד ומאפשרת לקבל פרטים רבים על אובייקטים גם עם טלסקופ קטן יחסית. בנוסף, ה GOTO פשוט הרבה יותר טוב מאשר בעבודה במצב של AZ. אני צריך עוד לבדוק האם גם צריכת הסוללה משתפרת הרי בזמן עקיבה במצב משווני רק מנוע אחד עובד. מעניין.