במוצאי שבת ה 5 למרץ נפגשנו לתצפית קצרה באזור הרי המרכז.
החורף הזה לא מסביר פנים לאסטרונומים, התחזית לא חיובית רוב הזמן ומשתנה על בסיס יומי. תצפיות במדבר מתבטלות כל חודש ואפילו מהבית ההזדמנויות לצפות בשמיים הן נדירות.
אחרי ששוב התבטלה התצפית בנגב המשכנו לעקוב אחר התחזית ולשמחתינו קיבלנו חלון של כמה שעות עם שמיים נקיים. המקום שאליו רצינו להגיע במקור לא היה כל כך נגיש, במיוחד לא לנסיעה בחושך אז שינינו תוכניות ברגע האחרון.
נפגשנו כעשרה צופים וצלמים עם מגוון רחב של טלסקופים שונים – שוברי אור קטנים וגדולים, טלסקופים קטדיופטריים טלסקופים דובסוניים ומשקפות. גם הפעם פגשנו אנשים בפעם הראשונה, גם חדשים בתחום וגם וותיקים שעד היום לא יצא לנו להפגש.
הדבר שהכי נהנתי לצפות בו בערב הזה היה דווקא הירח. @nirzon מצא שכוכב אמור לעבור ממש ליד הירח וכוכב אחר אמור לחלוף אל מאחורי הירח מהצד הכהה שלו. מעבר לכוכבים האלה, הירח היה דקיק מאוד ומה שיפה היה לראות זה דווקא החלק הכהה שלו שעליו ניתן היה לראות ממש מכתשים ופרטים. דבר נוסף שהיה יפה לראות זה אזורים שנמצאים בחלק המוצל אבל גבוהים מספיק כדי לגעת באור השמש ולהראות כאילו הם צפים מעל ים שחור.
את התמונה המפורטת ביותר של הירח סיפק "גולי" הטלסקופ של @Ehud Spiegel, Celestron 11", בתמונה בצד שמאל בעוד שבצד ימין אהוד השתמש בטלסקופ דומה בקוטר של 8" בתור פיינדר. הרזולוציה שמקבלים היא פשוט מטריפה.
בניגוד לאהוד, אנשים אחרים כמו רוברט הגיעו עם טלסקופ בגודל שפוי, קל לפירוק והרכבה על חצובה משוונית (Wedge?) קלילה.
גם טלסקופ דובסוני, שישה אינטש של @nirzon היה שם, וגם הוא סיפק מראות נפלאים של הירח
מעבר לירח, צפינו בצבירים פתוחים כמו M35, הפליאדות (נהדרות בטלסקופים הקטנים שבהם רואים את כל הצביר), הינשוף ואפילו הצביר הכפול בפרסאוס שכבר שכחתי מתי בפעם האחרונה צפיתי בו נראה נהדר. מקומן של הגלקסיות לא נפקד והצלחתי לזהות את הגרעינים של M81 ו m82 והבנתי שאנשים זריזים מספיק הצליחו לראות את אנדרומדה לפני שהיא שקעה.
כמובן שתצפית של חורף לעולם לא שלמה ללא ערפילית אוריון. הערפילית נראתה נהדר, החל מהטלסקופים הקטנים שהראו את כל החרב ואף ועבר ועד לטלסקופים הגדולים שבהם ניתן היה לראות פרטים לא רעים בענן הגז העצום ולהתמקד באזור הטרפזיום ולספור שם את הכוכבים שניתנים להפרדה.
העננים הקדימו מאוד, מה שקיצר מעט את התצפית אבל המפגש עם חברי הקהילה והשמיים הנקיים שקיבלנו היו נהדרים.
מעבר לצפייה, חלק מהאנשים הגיעו לצלם וראינו בלייב את ערפילית ראש הסוס מתהווה על המסך עם המון פרטים כבר אחרי מספר דקות – תענוג.
בסוף הערב, עשינו בדיקה קצרה לראות איך הראש חצובה Rowan AZ100 וחצובת ה Berlebach מתמודדים עם ה Celestron 11. המטרה הייתה לראות האם הסט מצליח לסחוב את הכל ואת רמת שיכוך הזעזועים. בטלסקופים כאלה, בגלל אורך המוקד הארוך, כל רעידה מורגשת בעינית כך שפוקוס מחודש או הזזה ידנית יכולה להרעיד את התמונה למספר שניות. השיפור עם הסט הזה היה מאוד משמעותי והרעידות נרגעו ממש ממש מהר. מה גם שהזזה של הטלסקופ באמצעות מחושי ה Slow Motion לא גורמת לרעידות.
בתמונה גם שובר האור וגם ה Celestron 11" יושבים יחד ללא שום בעיה.
הייתה תצפית קצרה, מצויינת שהשאירה טעם לעוד.
מקווה שניפגש כולם ואף יותר למרתון מסייה בתחילת החודש הבא
