זו כבר תקופה ארוכה שלא יצא לי לשבת ולצפות בירח כמו שצריך – תמיד יש משהו. או שהירח לא בשמים, או שהוא שוקע מוקדם מדי או שיש עננים או כל סיבה כזו או אחרת.
לפני יומיים הוא גם שקע יחסית מוקדם וגם הבת הקטנה שלי למדה איך מכוונים את הטלסקופ ואיך שומרים את הירח במרכז שדה הראיה וצפתה בו כחצי שעה במקומי.
אתמול הצלחתי להתפנות כבר ב 19:30 ומייד ארגנתי את הציוד. אחד הדברים שקוסמים לי מאוד במערכות לא ממונעות הוא קלות ההקמה והמהירות שבה מתחילים לצפות. הפעם בחרתי בריפרקטור לצפייה מכמה סיבות – עם ה SCT כבר יש לי שעות על גבי שעות עם הירח, הריפרקטור מתאזן טוב יותר על החצובה ורציתי לבדוק את המשקולות לאיזון וה Dovetail החדש שהרכבתי עליו. ובכלל, התמונה המתקבלת איתו היא לא רעה בכלל ורציתי לצפות דרכו בירח בצורה יסודית.
ה Dovetail החדש והגדול יותר הופך את החיבור לחצובה לקל יותר וגם התזוזה של הטלסקופ במסילה הוא חלק הרבה יותר. ממש יותר קל להזיז אותו לפי הצורך בלי חשש שיפול. עוד יתרונות – הוא מחובר עם שישה ברגים לטבעות לעומת שני ברגים עם הקודם, אפשר להרחיק את הטבעות אחת מהשניה כדי לספק תמיכה טובה יותר ויש ספיירים משני הצדדים לטובת חיבור משקולות.
תנאי הראות היו סבירים מה שאפשר הגדלות של עד 250 אבל לא הרבה מעבר (וזה גם טלסקופ של "רק" 125ממ). מה גם שהתחלתי לצפות בלי לתת לטלסקופ זמן להשוות טמפרטורה עם האוויר. זה מורגש אבל עדיין ניתן היה לראות פרטים נהדרים בירח. התמקדתי במכתשים Hipparchus & Albategnius שנמצאים קרוב למרכז. שני המכתשים קרובים זה לזה וביניהם ובתוכם מכתשים קטנים יותר ובחלק המוצל ניתן היה לראות רמזים לאזורים גבוהים יותר שמקבלים אור שמש לפני פני שהוא מגיע אל השטח.
גם המכתש Stofler היה קרוב לטרמינטור וניתן בקלות לראות את צורתו הלא עגולה שמופרעת על ידי מכתשים אחרים ואת הצל שאותם מכתשים מטילים על קרקעיתו וממש רואים השתקפויות משוננות של רכסים – כמו שיניים חדות. הצילום (עם הסלולארי) החובבני מאוד דרך בארלו אומלל עדיין מצליח להראות את הצללים האלה.
גם הפעם התצפית לוותה בליאור, בתי הקטנה שהתעקשה לצפות בירח אבל ביקשה לצפות בכוכב הזוהר שבשמי הדרום – סיריוס – וציינה שיש עוד כוכבים מסביבו אבל שהוא בוהק מאוד. עוד היא צפתה באזור הערפילית של אוריון, שם לא ציפיתי לראות הרבה אבל את הטרפזיום ואת הזנב של שלושת הכוכבים ראו יפה וגם ראו זכר לערפילית. היא סיפרה לי שהיא רואה ארבעה כוכבים מסודרים בצורה שהיא עדיין לא למדה בבית הספר (טרפז) שמורכבת משני משולשים. שאלתי אם היא רואה ערפל ירוק מסביבם ואחרי צפייה מעמיקה היא תיקנה אותי שהערפל מסביב הוא אפור. אני וההרגלים שלי לצפות דרך פילטר ולנסות לבלבל ילדים.
לקראת סוף הערב עברתי לבינוויואר ש @Guydive השאיל לי. בפעם הבאה אני מתחיל עם הבינוויואר ונשאר איתו. זה מכשיר נהדר לצפייה בירח, נותן הגדלה ותחושת תלת מימד וחושף פרטים נהדרים. מה גם שצפייה בשתי עיניים הרבה פחות מעייפת ומאפשרת ריכוז מירבי. ליאור תיארה את החוויה של צפייה בירח דרכו כ: "מרגישים כאילו אנחנו שם".
אין לי מושג מה ההגדלה דרך הבינו אבל זה מרגיש יותר מאשר X250 שבה צפיתי קודם.
את התצפית סיימתי בסביבות 10:30. כמעט שלוש שעות על הירח והאמת? אם הוא היה נשאר גבוה, הייתי ממשיך לצפות. הירח הוא אובייקט נהדר לצפייה.
לצערי התחזית השבוע לא מעודדת במיוחד ואת המופעים שאני ממש אוהב של הירח כנראה אפספס החודש.
מחזיק אצבעות לפתח של מזג אויר טוב.
