סיכום קצר ואלבום מתצפית קצרה – אבל מגוונת מאוד, עם זריחת שביל החלב בשעות הקטנות של הלילה – שלום חורף, ברוך הבא קיץ.
חודש אפריל לא היה נחמד לאסטרונומים בישראל. עננות, אובך ושאר תקלות אבל אמצע אפריל סיפק חלון לתצפית שהיה בספק – כרגיל, עד הרגע האחרון.
ב 16 לאפריל, יצאנו כחמישה חובבים לנגב. כל הדרך הדרך אובך לא קל נראה בשמיים אבל ככל שהדרמנו ועלינו להר הנגב האובך הלך ודעך עד שנשאר יחסית נמוך באופק. בנוסף לאובך, הירח והרוח עשו כככל שביכולתם להפריע לצפייה אבל בסופו של דבר הירח שקע והרוח נרגעה ושקענו לתוך עולם מופלא של צבירים, גלקסיות וערפיליות.
לקראת השעה שתיים אחר חצות, שביל החלב הגיח מעבר לאופק ואיתו מגוון רחב של אובייקטים של קיץ.
לא תכננתי על תצפית ארוכה אבל ברגע ששקעתי בעושר העצום שיש לשביל החלב להציע לא יכולתי להוציא את העין מהעינית.
הפעם הגעתי עם שני הטלסקופים הקטנים. השובר אור לשדה רחב והקטדיופטרי להגדלות גבוהות יותר. האמת? התחזקה אצלי ההבנה שטלסקופ קטדיופטרי הוא מכשיר מצויין ומגוון אבל לשימוש ככלי תצפית ל DSO ממקומות חשוכים הוא פחות מתאים, לפחות בשבילי. הוא נחמד לצפייה בצבירים כדוריים ובגלקסיות כגון ה Needle, Black Eye ואפילו הסומבררו – אובייקטים עם בהירות שטח גבוהה ומרוכזת – אבל ללא עינית רחבה מאוד קשה להגיע לשדה ממש רחב ובהיר.
התוצאה, השובר אור היה בשימוש ברוב הזמן כאשר העינית Ethos 21 הייתה בשימוש כל הלילה ללא החלפה. לצפות בהגדלה של X46 ושדה של 2.15 מעלות פותח עולם חדש – זה כמעט פי שניים מאשר עם הדובסוני הגדול. אמנם הטלסקופ הוא "רק" בקוטר של 125ממ אבל האיכות והחדות של התמונה שלו מפצות על החוסר ביכולת איסוף האור.
בקטדיופטרי השתמשתי ב Explore Scientific 14mm 82 מעלות, מה שנתן הגדלה של X145 עם שדה של 0.5 מעלות.
למרות שמרוב עצלנות לא סנכרנתי את שני הטלסקופים שיצפו לאותה הנקודה – הבאתי אותם די קרוב – כמעלה הפרש בגובה וחצי מעלה לצד – והשימוש ב Nexus DCS שמותקן על החצובה הקל את ההמעבר בין טלסקופ לטלסקופ. בפועל – קיבלתי מערכת שבה אפשר לעבור מהגדלה נמוכה להגדלה גבוהה בקלות, ללא החלפת עיניות כלל. ממש נחמד.
את הטאבלט עם Sky Safari שמתממשק ל Nexus, חיברתי בעזרת @Guydive עם גומיות על הטלסקופ בין הטבעות. פתרון מאולתר אבל עבד יפה מאוד. ניתן לראות בכל זמן נתון ב Sky Safari לאן מצביע הטלסקופ ובצורה זו למצוא אובייקטים זה כמו לדוג דגים בגיגית – לא חוכמה גדולה.
השהייה בטבע בשקט וללא אורות היא פשוט קסומה ולא מובנת מאליה – השמיים מלאי כוכבים הם דבר הולך ונעלם מהעולם וחשוב לנצל מקומות כאלה ולכבד את החושך בהם. לקראת חצות, שועל חמוד עם דודא ללואקר הגיע לבקר – מישהו הלשין לו ש @Michael V הביא שקית כזו והוא הגיע וחטף לו אותה מהשולחן – ללמד אותנו לקח שלא משאירים אוכל בחוץ. לקראת בוקר השועל הגיע לבקר את מיכאל שוב, מה שגרם לקרב מילולי והשועל נסוג ללא ממתקים נוספים.
גולת הכותרת של הערב היה הצביר העצום אומגה סנטאורי שנראה נהדר בכל מכשיר אופטי ואף נראה יפה בעין בלתי מזויינת. ב14" של @Amit Kahlon הוא היה פשוט שומט לסתות. מעבר לאומגה, צפיתי בצבירים כדוריים ופתוחים רבים ובזכות השדה הרחב של שובר האור, מצאתי צבירים לא מתוכננים רבים מאוד ויפים לא פחות.
גם ערפיליות הקיץ הגיעו לגובה לא רע לקראת הסוף והלגונה בשדה רחב, אפילו ללא פילטר נראתה נהדר. הטריפיד דורש מפתח גדול יותר ובו צפיתי עם הקטדיופטרי. גם ערפיליות כהות נראו בשמיים, מה שמזכיר לי לעשות סדר באובייקטים הנצפים.
התגעגעתי לאיזור מרכז שביל החלב העשיר כל כך בשדות כוכבים – יהיה יופי של קיץ
