אזהרה: התוכן מטה היפותטי לחלוטין, לא פרקטי בעליל, אבל עדיין עלול להיות מעניין 😉
Earthrise (credit-Apollo 8/NASA)
יצא לי לחשוב, אסטרונומים בכדור הארץ מתמודדים עם זיהום אור, עם עננים מעצבנים ואטמוספירה ידועה לשמצה… עם לילות קצרים…
מה אם הייתי יכול לקחת את הציוד ולהקים תצפית על הירח?
בורטל 1 בקצה הסקלה, בזה אין ספק. ללא שום עננים, לחות, הפרעות אטמוספריות. אבק? רוח? אין אטמוספירה ולכן גם אין רוח או בכלל מזג אוויר על הירח. אין סופות אבק, אבל אולי עדיין מומלץ לשים מחצלת מתחת לחצובה.
גרביטציה חלשה? ייקח לעינית יותר זמן להגיע לקרקע, אבל היא תגיע. עדיין צריך להיזהר.
בחירת המיקום לתצפית
מן הסתם אם נתמקם בימה גדולה או על הר יהיה שדה ראיה פתוח של 180 מעלות בניגוד לתחתית של מכתש.
על איזה צד להתמקם? בטח! על הצד החשוך של הירח כדי שנוכל לתצפת בחושך אינסופי. אבל אין צד חשוך לירח! יש צד שפונה לכדור הארץ וצד שלא, משום שקצבי הסיבוב שלו סביב צירו וסביב כדור הארץ כמעט זהים. יש יום ולילה שבגדול נמשכים כשבועיים רצוף כל אחד במרבית הנקודות (מה בקטבים?!). אז כאן יש צומת החלטה משמעותית, האם לבחור בנקודה שפונה לכדור הארץ? (וואו, מופע נהדר של כדור הארץ עם מעט עננים, יש סופת חול ענקית בסהרה והצלחתי לראות יפה פרטים במכתש רמון!). האם להתמקם בצד השני?
נקודה למחשבה, שכל אחד יחליט בעצמו. לדעתי כדור הארץ יהיה אחת האטרקציות הגדולות בתצפית. אולי יש כאלו שיעדיפו להתנתק עד הסוף.
מחזוריות השמיים במבט מהירח
איך השמיים משתנים עם הזמן ומה המחזוריות? בכדור הארץ יש מחזוריות של ימים ולילות בגלל הסיבוב סביב הציר (האובייקטים זורחים ושוקעים פעם ביממה). יש גם מחזוריות של שנה בגלל הסיבוב סביב השמש (משנה את זמני הזריחה והשקיעה של האובייקטים וקובע האם בכלל יראו בלילה). יש גם משמעות גדולה לאזור שבו נמצאים מבחינת קו הגובה.
פה הייתי חייב את עזרת סטלריום כדי להבין. בתוכנה הזאת אפשר לסמלץ תצפית מכל נקודה בירח (או באובייקטים אחרים במערכת השמש), בנקודות זמן שונות וכו'. המחזוריות היומית היא לפי יום ולילה ירחיים, כלומר תתקבל אותה תמונת שמים פעם בחודש והאובייקטים זורחים ושוקעים פעם בחודש. יש גם מחזוריות שנתית בדומה למה שקיים בכדור הארץ, והאובייקטים נמצאים בשמים ביום או בלילה בהתאם לתקופה בשנה. יש גם "שמיים צפוניים" ו"שמיים דרומיים" באופן דומה למה שאנחנו מכירים. מניח שהייתי מתמקם יחסית בדרום כדי להכיר דברים חדשים.
ירח 25% מואר, לא רואים אותם בתמונה, אבל יש המון מקומות אפשריים בהם שורר לילה וניתן לראות את כדור הארץ:
אנקדוטות נוספות:
– השמיים שחורים כל הזמן וניתן לראות כוכבים בשמיים גם ביום, אבל האור של השמש להבנתי לא יאפשר צפייה ב-DSO במהלך היום.
– כדור הארץ ישאר תמיד באזור די קבוע בשמיים במבט מאותה נקודת תצפית.
– הגודל הזוויתי של כדור הארץ לצופה מהירח הוא בין 1.8 ל-2 מעלות בגלל אליפטיות מסלול ההקפה סביבו. הוא כמובן מסתובב סביב צירו פעם ביממה רגילה, ויש לו מופעים באותה מחזוריות חודשית כמו של הירח.
– באזור הקטבים של הירח, השמש נמצאת פחות או יותר על קו האופק כל הזמן.
שמיים דרומיים ומופע כדור הארץ, כפי שנראים ברגע כתיבת שורה זו מימת נוביום (צילום מסך מתוכנת סטלריום):
