ב 17 לינואר חנכתי את תצפיות השמש עם המאונט החדש.

בחרתי את הטלסקופ הגדול יותר אבל מאוד מהר התברר שתנאי האטמוספרה לא ממש באו לקראתי והיה רעיון טוב יותר להשתמש בטלסקופ הקטן. לצערי גם הזמן שלי היה מאוד מוגבל בבוקר הזה ובסופו של דבר התקבלה תמונה אחת בינונית לכל היותר:

AR29390_bw

בתמונה ניתן לראות את האזור הפעיל AR2930 שמורכב ממספר כתמי שמש ופילמנטים. אחד הפילמנטים שנמצא מעל הכתמים הוא עצום בגודלו וגם בצילום הזה ניתן להבחין כמה הוא גבוה מעל פני השטח.

הפילמנטים הקטנים יותר יוצרים קשתות בין הכתמים ונראה שזה היה אזור שאנימציה הייתה עושה עימו חסד. מכיוון שלא יצא לי להמשיך לצלם את האזור החלטתי לראות מה שלומו ביום שאחרי והאתר הטוב ביותר לצרכים כאלה הוא https://sdo.gsfc.nasa.gov/. באתר זה ניתן לקבל אנימציות באורכי גל שונים עד 48 שעות אחורה, ואם רוצים, לקבל גישה לתמונות באורך גל רצוי עד לרזולוציה של 4096 X 4096. מה שיפה שניתן להוריד תמונות באיכות הזו למחשב ולהרכיב מהן אנימציה מותאמת אישית.

היכולת שלי בבית היא צפייה באורך גל של H-Alpha – 656.281, או 656A, מה שאומר שאני יכול לראות את ענני המימן המיונן שמרכיבים חלק מהאטמוספרה של השמש. הפרטים שמתקבלים שם הם מאוד מעניינים ויפים לעין ומרמזים על השדות המגנטיים שמפעילים את האזורים הפעילים. כתמי השמש שהם אזורים פחות חמים מסביבתם (ועל כן כהים מאוד) בגלל שהשדות המגנטיים בנקודות אלה כל כך חזקים עד שהם מונעים מחלק מהחום להגיע לפני השטח. הפילמנטים הם ענני מימן שנישאים על גבי שדות מגנטיים חזקים. הם נראים כהים יותר מכיוון שהמימן בהם חם פחות בהשוואה לפני השטח.

כדי לנסות ולהבין איך השמש מתנהגת בשכבות שונות השתמשתי בצילומים באורכי גל שונים שצולמו על ידי SDO והתמקדתי במיוחד באזור הזה שהוכיח את עצמו כפעיל מאוד. כל אורך גל נפלט מאזורים שונים של אטמוספרת השמש ומחומרים שונים (מימן, הליום, ברזל, פחמן ועוד)

Red - 304A Courtesy of NASA/SDO and the AIA, EVE, and HMI science teams.

בתמונה הזו שצולמה באורך גל של 304A ניתן לראות את אותו האזור יום אחרי. קל מאוד להבחין שמבנה האזור נשאר די דומה ובאורך הגל הזה ניתן להבחין בקלות באזורים של גז דחוס שנמצאים מעל פני השטח. אזור בהיר יותר מציין דחיסות גבוהה יותר. האור נפלט מאטומים של הליום בחלקים העליונים של הכרומוספירה שמגיעים לטמפרטורה של כ 50,000 מעלות.

עד עכשיו ראינו בתמונות רק גז מיונן שמושפע מהשדות המגנטיים בגובה יחסית נמוך מעל פני השטח אבל הפעילות לא מסתיימת שם. ברוחב גל של 171A שנפלט מברזל מיונן ניתן לראות מה שנקרא לולאות קורונה בחלקים הנמוכים של הקורונה – החלק העליון של אטמוספרת השמש. בניגוד למימן המיונן (h-alpha) שנמצא בטמפרטורה של כ 6500 מעלות, הברזל המיונן באזור הזה מגיע למספרים קצת אחרים – 600,000 מעלות צלזיוס.

Screenshot 2022-01-19 081628

אותו האזור ברוחב גל של 171A.

כשחושבים על השדות המגנטיים של השמש אפשר לדמיין אותם כלולאה מתוחה שעשויה מגומי שאנחנו רואים רק קצה קטן שלה והיא מוחזקת במתח מעל פני השטח. כאשר מותחים גומיה יותר מדי היא נקרעת בעוצמה. אם הגומיה רטובה אז רסיסי מים יעופו מכוח הקריעה. גם על השמש, כאשר שדה מגנטי "נקרע" הוא משליך למעלה את המימן שתלוי עליו מה שיכול לגרום ל CME – Coronal Mass Ejection – חומר ואנרגיה שמושלכים לחלל בעוצמה.

אורך גל נוסף הוא 094A והוא משמש להבנת התפרצויות סולריות. גל זה מייצג התפרצויות סולריות בקורונה ונפלט מברזל בטמפרטורה של 6,000,000 מעלות צלזיוס.

Screenshot 2022-01-19 082354

כאן האזורים הבהירים מייצגים את החלקים החמים יותר בקורונה. 

הבדל הטמפרטורות העצום בין פני השטח ה "קרים" יחסית והחלקים הגבוהים של אטמוספירת השמש שמגיעים לטמפרטורות גבוהות מאוד עדיין לא מובן במלואו למדע

כבר בשלב זה אפשר לראות מה קורה בשכבות שונות של השמש וניתן להבין את הקשר בין השכבות השונות ואותי זה מעניין מאוד.

מכיוון השמש היא אובייקט דינאמי, הורדתי תמונות של ברוחבי הגל האלה מה 16-18 לינואר ויצרתי אנימציות שממוקדות באזור המדובר:

304A

ניתן לראות שבשניה השביעית הפילמנט שלנו מתפוצץ וזורק חומר לחלל.

171A

כאן ניתן לראות בצורה טובה יותר את הטבעות שנוצרות לאחר ההתפרצות. כאן לא רואים את החומר שנזרק כי ברובו הוא מימן מיונן ורוחב הגל הזה מייצג ברזל מיונן (Iron-9)

094A

בסרטון הזה הפעילות על פני השטח די רגועה כי צופים בקורונה ובפרצי אנרגיה חזקים – מה שניתן כמובן לראות באותה השניה השביעית.

כדי לעמוד על ההבדלים בין השכבות השונות השתעשעתי עם שני סרטונים – אחד שמראה את ההבדלים בין 304 לבין 171 (אדום ומוזהב) והשני שמציג את שלושת אורכי הגל יחד. בסרטון המשולב הפרטים בכל שכבה פחותים אבל זה יפה לראות את כל הפעילות הזו בשכבות השונות במבט אחד.

והסרטון המשולב

 

מה שהתחיל בחצי שעה של הפעלה ראשונית של החצובה החדשה הפך מבחינתי לחוויה לימודית ומעניינת. אני מקווה להעמיק עוד בנסיון ללמוד ולהבין טוב יותר את השמש שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *