הקדמה

רכשת טלסקופ, ראית ירח, כוכבי לכת, אוריון, אולי פליאדות ופתאום אתה או את מוצאים את עצמכם עם שאלה, כיצד אני מוצא את הדברים שאני לא רואה בעיניים, במיוחד אם צופים מהמרפסת בבית עם זיהום אור כבד?

יש מספר פתרונות לבעיה הזו. הפתרון הקלאסי והבסיסי הוא ניווט לפי מפות, קפיצות מדויקות בין כוכבים שמקרבות אותך אל המטרה שרצית. כמובן השיטה הזו דורשת ניסיון רב ובעיקר שמיים חשוכים. הפתרון השני, שרבים בצדק בוחרים בו זה לרכוש חצובה רובוטית GOTO שמביאה אותך בלחיצת כפתור אל המטרה. אבל החצובות האלה אינן זולות, במיוחד אם רוצים לעבוד עם טלסקופ עם מפתח גדול. במצב זה עולה השאלה: על מה לשים את התקציב, על חצובה שתקל עליך בניווט המסובך או על המפתח שיקל עליך לראות את גרמי השמיים העמומים יותר. אז אפשר גם וגם!

ישומון AstroHopper

לרובינו יש טלפונים חכמים ובשנים האחרונות בעקבות התפתחות טכנולוגיות AR/VR הם התחילו לבוא עם חיישני תנועה מדויקים יותר ויותר. הקפיצה הטכנולוגית הזו אפשרה לי – ארתיום בייליס – לפתח יישומון (אפליקציה) חופשי – קוד פתוח – מבוסס דפדפן לטלפונים חכמים שיכוון אתך למטרות העמומות ביותר בשמיים. הנה הקישור ליישומון:

https://artyom-beilis.github.io/astrohopper.html

מי שחסרי סבלנות שביניכם, פשוט פתחו את הקישור בדפדפן בטלפון החכם שלכם ועקבו אחרי ההוראות. למי שמעדיף לצפות בסרטוני הדרכה, ניר זונשיין יצר מדריך מצולם (באנגלית) ליישומון הזה שמופיע בסוף המאמר.

מדריך לשימוש

פתחו את הקישור ל־AstroHopper בטלפון החכם שלכם. למראית עין כשפותחים AstroHopper הוא נראה כמו עוד יישומון מפת כוכבים מיני רבים, אבל הוא בעצם הרבה יותר חכם. אחרי איפוס/Alignment על כוכב או כוכב לכת ידוע, הוא עוקב אחרי התנועה שלו בעזרת החיישנים ויודע לכוון אתכם למטרה שבחרתם. אז כיצד נתפעל אותו? קודם כל יש לחבר את הטלפון שלכם לגוף הטלסקופ כך שהוא ישכב עליו בצורה שטוחה ויציבה.

אפשר לעשות זאת במספר רב של דרכים, החל חיבור בעזרת מחזיק טלפון לרכב, סקוץ', רצועה לנשיאת הטלפון על היד, או כל צורה אחרת שתתאים. ראו דוגמאות בסוף המאמר.

כשהטלפון מקובע לטלסקופ, אנחנו נחפש כוכב או כוכב לכת שקל לזהות בקרבת האובייקט שאנחנו מעוניינים לצפות בו. לדוגמה, אם אנחנו רוצים להגיע לצבירים פתוחים M47 או M41, אז נחפש כוכב סיריוס. זה דורש הכרות בסיסית ביותר עם קבוצות כוכבים עיקריות שקל לזהות כמו אוריון, קסאופיאה ועוד.

אחרי שזיהינו בעיניים שלנו את הכוכב, נכוון אליו את הטלסקופ בעזרת הכוונת הרגילה ונוודא כי הכוכב הזה נמצא במרכז שדה הראיה בעינית. עכשיו אפשר לאפס את היישומון – לבצע alignment.

אנחנו נלחץ על כפתור  בצד שמאל למעלה ואז נלחץ על המפה על אותו הכוכב שהטלסקופ מכוון אליו. זה יאפס את הטלפון על המטרה ויאפשר מעקב מדויק אחרי תנועות הטלסקופ.

הערה: יכול לקרות בגלל בעיות במצפן המובנה בטלפון או בגלל מתכת שנמצא בטלסקופ עצמו הכיוון הראשוני של היישומון לא יהיה נכון ואנחנו לא נראה את כוכב האיפוס שלנו על המפה. במצב זה, ניתן להעביר את AstroHopper למצב ידני ע"י לחיצה על כפתור  ולגלול את המפה שמאלה/ימינה עד שהכוכב שחיפשנו יופיע. ואז לבצע איפוס כמו מקודם

מרגע איפוס הטלפון יעקוב אחרי תנועות הטלסקופ בעזרת חיישני התנועה שלו. עכשיו ניתן ללחוץ על המטרה שאנחנו רוצים למצוא לדוגמה על M47

הטלפון יכוון אתכם אל המטרה וגם ייתן הערכה מספרית באיזה כיוון ובכמה מעלות יש להזיז את הטלסקופ, לדוגמה:  ו־. כשהערכים האלה יהיו קרובים ל־0 אפשר יהיה להסתכל בעינית בהגדלה הנמוכה, האובייקט שחיפשתם יהיה בשדה הראיה או קרוב מאוד אליו.

טיפים שימושיים

  1. החיישנים של הטלפון מאפשרים למדוד תנועה בצורה יחסית מדויקת אבל לא לאורך זמן. דיוק החיישנים משתנה מטלפון לטלפון. בטלפונים מסוימים אפשר יהיה לבצע תנועות של 20-30 מעלות ואף יותר ועדיין למצוא את האובייקט במרכז שדה הראיה ואחרים יהיו מוגבלים ל־10-15 מעלות לכל היותר. אל תצפו לבצע תנועות של 90 מעלות ולמצוא את האובייקט בעינית.
  2. תשתדלו לאפס מחדש את היישום אחרי כל קפיצה כדי לשמור על הדיוק
  3. דרישות הדיוק כמובן גם תלויות בשדה הראיה של הטלסקופ. טלסקופ עם שדרה ראיה של כ־1.0 מעלה ידרוש קפיצות קטנות יותר מטלסקופ עם שדה הראיה של 2 מעלות. לכן תמיד תעבדו עם ההגדלה הנמוכה ביותר שיש לכם כשאתם מחפשים את המטרה, אפילו עם פיינדר אופטי (בהנחה שניתן לראות את המטרה בו).
  4. תתאמנו על היישומון, אפילו בתנאי העיר כדי לקבל הערכה מהו דיוק המכשיר שברשותכם ומה הקפיצות ההגיוניות בהתאם למכשיר שלכם ולשדה הראיה של הטלסקופ שלכם
  5. אם אתם לא מזהים כוכבים בקרבת המטרה, במיוחד בשמיים עם זיהום אור כבד, אפשר לבצע קפיצות בצורה מדורגת. למשל כדי למצוא את אנדרומדה – M31, תתחילו מקסיאופיה – זהו את אחד הכוכבים בקבוצה זו ותאפסו את הטלסקופ. בצעו קפיצה ארוכה יחסית ל־Mirach, כך שגם אם לא תגיעו אליו במדויק תוכלו לזהות אותו בקלות, בצעו איפוס מחדש על Mirach ואז עשו את הקפיצה הקטנה לאנדרומדה.
  6. לבעלי iOS לפעמים צריך לתת הרשאות לדפדפן לקבל את המיקום הגיאוגרפי והרשאות אחרות: עקבו אחרי המדריך לבעלי iOS
  7. אומנם היישומון מבוסס דפדפן אך ניתן להתקין אותו כמו אפליקציה רגילה הן ב־Android והן ב־iPhone והוא יעבוד גם במדבר ללא קליטה סלולרית. עקבו אחרי הוראות התקנה לדפדפנים שונים
  8. ל־AstroHopper יש מספר רב של תכונות שימושיות נוספות:
    • רשימות צפייה שאפשר להכין מראש
    • אובייקטי משתמש לדברים שלא מופיעים על המפה – כמו שביטים, כוכב נובה או כל אובייקט אחר שלא נמצא בבסיס הנתונים של היישומון מסיבה כלשהי
    • חיפוש אובייקטים לפי שם
    • הגדרות ממשק שונות כמו: הגדלת פונטים לכבדי ראיה, התאמת ממשק לילה או לבעלי מסכים קטנים
    • סינון האובייקטים וכוכבים לפי מגניטודה – הבהירות שלהם. זה מאוד יעזור להתאמה בין מה שרואים בשמיים לבין המפה במיוחד כשיש זיהום אור.
  9. כדאי לעבור על מדריך מפורט שגם נמצא בתוך היישום עצמו בעזרת לחיצה על  ו־ 
  10. אל תהססו לשאול שאלות בפורום אם יש בעיות

כמובן, המתכנתים שביניכם, מוזמנים להצטרף לפיתוח היישומון לטובת הקהילה הישראלית והבינלאומית: הפרוייקט ב־github

מדריך מצולם

המדריך המצולם שהופק ע"י ניר זונשיין

דוגמאות לחיבור הטלפון לטלסקופ

חיבור לשוברי אור על בסיס כיסוי טלפון, רצועה ליד ודבק דו"צ

connector.jpeg

 

חיבור בעזרת רצועות סקוץ' וכיסוי טלפון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *