Guy Shimon
התצפית של יום שישי ה 12 למרץ, היתה אמורה להיות שגרתית ביותר. התכנית היתה פשוטה – החורף הוא עונת הגלקסיות, ואני ממשיך לרוץ במרץ על קטלוג הרשל 400 ולחסל גלקסיות בעקביות. ואז ביום רביעי, יומיים לפני התצפית, @Maria Mazos שאלה מי מתכוון לעשות את מרתון מסייה, והתצפית קיבלה תפנית.
קצת רקע
האסטרונום הצרפתי שארל מסיה מהמאה ה-18 התמחה בצייד שביטים. מדי פעם היה נתקל בעצם בהיר בשמיים שהיה מבלבל ומטעה אותו. על מנת להימנע מלחזור כל הזמן לאותם אובייקטים, הוא גיבש קטלוג של 110 גרמי שמיים עמוקים בהירים. מה שמסייה לא ידע, זה שהקטלוג שגיבש יהפוך בעצם לקטלוג הדגל לאסטרונומים מתחילים. האובייקטים שמרכיבים אותו מהווים את המיטב שיש לשמיים להציע, ורובם גם די פשוטים לניווט ומציאה.
טבעם של השמיים הוא להשתנות עם עונות השנה, כך שאובייקטים שונים מופיעים בזמנים שונים בשמיים לאורך השנה. הקיץ הוא העונה של שביל החלב עם הערפיליות והצבירים המדהימים שבו. החורף הוא העונה של הגלקסיות, ערפילית אוריון ומיני צבירים פתוחים מדהימים. הסתיו והאביב משלבים בין השניים ומערבבים קצת סוגי אובייקטים, וכך יוצא שחודש מרץ לרוב ייתן לנו כהזדמנות לצפות בכל קטלוג מסייה בלילה אחד שלם – תחת כמה מגבלות. קו הגובה הגיאוגרפי בו אנו ממוקמים משפיע על כמה אובייקטים נוכל לראות בכלל, או בין הזריחה לשקיעה. לא דין האסטרונום המסכן שגר קרוב לקטבים וצופה כל השנה באותם שמיים, לבר המזל שגר בקו המשווה וזוכה לגיוון מדהים לאורך כל השנה.
בישראל, כמו בכל דבר אחר, זכינו להתמקם במקום חמים וצפוף באמצע. המשמעות היא שכנראה נוכל לצפות בכמעט כל האובייקטים, אבל זה יהיה סוג של קווץ'. אם רוב האובייקטים מאפשרים עבודה נינוחה במהלך הלילה, מעטים ישקעו ממש עם השקיעה ויהיה קשה לראות אותם לפני שהחשיך, וחלק יזרחו ויעלו מעל האופק יחד עם הזריחה ויאתגרו במציאתם לפני שהכל מואר. אם כן, הפואנטה היא להצליח ללכוד את האובייקטים הללו מהר לפני שהם נעלמים.
אם כן יש לנו שני אתגרים:
- קודם כל, כפי שאמרנו האתגר הראשון הוא להצליח להתחרות בשמש.
- השני – להצליח להיות ער בשעות שונות בלילה ואז בזריחה. מן הסתם שאי אפשר לרוץ כמה שעות ברצף, כי לכדור הארץ קצב משלו ואי אפשר להאיץ אותו אלא אם כן אתם כריסטופר ריב. האתגר הזה הדאיג אותי קצת יותר מהראשון שכן אני לא ממאלה שמסוגלים לישון ולקום לסירוגין, והפעם האחרונה שבה נשארתי ער כל הלילה עד הזריחה היתה אולי לפני 5 שנים.
העניין של לסחוב את כל הלילה די ישב לי בראש. לרוב אני נשאר ער עד 2-3 בלילה, אבל בסופו של דבר החלטתי ללכת על זה ולנסות את המרתון בפעם הראשונה. כמה הזדמנויות יהיו לי ללילה אידיאלי במרץ עם השעות הנכונות, שיוצא בסופ"ש ועם מזג אוויר נקי? לא הרבה, אז יאללה. הגעתי יחסית מוקדם על מנת להקים את כל הציוד לפני השקיעה, ובשקיעה עצמה להתחיל את המרתון.
המרתון
לאתר עצמו הגיעו כל האחרים ואיתם גם מריה, @יגאל אליהו ו – @pregulla. הקמתי את הציוד – מיקום ראשוני בעזרת פיינדר נקודה אדומה, חיפוש עצמו דרך פיינדר מיישר (RACI) של 5.6°, וצפייה באובייקטים בעזרת דובסוני 10 אינץ'. עשיתי קצת חימום, שכיבות שמיכה, כפיפות בטן וריצה קלה (בכל זאת מרתון).
כשהשמש התחילה לשקוע התחלתי באטרף – יש מספר אובייקטים שממש ממהרים להיעלם מעבר לאופק עוד לפני שמחשיך. התחלתי לרוץ מהר לכיוון מערב והתחלתי במלאכת חיסול של האובייקטים החמקמקים ביותר.
אחרי שסימנתי את האובייקטים הבעיתיים התפניתי לעבוד בצורה נינוחה על שאר האובייקטים בקטלוג. למרות שהיה זמן להכל, די רצתי ולא בזבזתי יותר מדי זמן על כל אובייקט. מצאתי, צפיתי 5 שניות, סימנתי, נקסט. ככה, עוד לפני השעה עשר, יצא שסימנתי 67 אובייקטים.
בנקודה הזו עשיתי הערכת מצב. יצא שבממוצע מצאתי כל אובייקט תוך פחות משלוש דקות ברוטו, וזה כולל לא מעט הפסקות אוכל קפה וקשקושים שעשיתי באמצע. אם להיות כנה, מציאת האובייקטים בעזרת הפיינדר המיישר פשוט עושה את המשימה לקלה ולא ממש מאתגרת. בנקודה הזו הבנתי שהתגברתי על האתגר הראשון של לסמן את האובייקטים לפני ששוקעים, ונשארתי עם המשימה הקשה יותר – האובייקטים של הזריחה. כלומר האתגר הוא לא למצוא אותם, אלא לעמוד על הרגליים בזריחה. ללכת לישון ולקום מוקדם? להישאר ער? בשביל מה? הרי החיפוש לא ממש מאתגר.
החלטתי לוותר, ולהמשיך את הערב בנינוחות עם קטלוג הרשל היקר שלי ולהפקיר את יגאל ומריה לחסדי הזריחה.
מסקנות
אז מה המסקנות מהסיפור הזה?
- הקטע הנחמד בכל המרתון הזה, הוא לראות את כל האובייקטים השונים אחד אחרי השני. יש לנו שמיים מדהימים עם עושר מרהיב
- כמו שיגאל אמר יותר מאוחר, זה לא ממש מאתגר, אבל בהחלט משחיז את מיומנות הסטאר הופינג
- כדי לעשות את הסיפור קצת יותר מעניין ומאתגר, אפשר אולי לוותר על הפיינדר האופטי, ולהשתמש רק בפיינדר מסמן כמו נקודה או טלרד
- אם ממש רוצים לעשות את זה מעניין אפשר בנוסף לשנמוך הפיינדר, להקטין גם את השדה בטלסקופ – עינית בעלת אורך מוקד קצר יותר, שדה צר יותר, או אפילו להשתמש בטלסקופ עם שדה צר (נניח קטדיופטרי כלשהו)
- ובכלל מה הסיפור הזה של המרתון שווה אם אני לא רץ בסוף דרך קו סיום ואנשים מריעים לי ומגישים לי בקבוקי מים קרים? וגם אין מדבקה לרכב שאפשר להשוויץ איתה
ככה נראית הרשימה כפי שסימנתי אותה מהסוף להתחלה:
