אתמול בערב נהנתי מערב קפוא אבל די נקי וניצלתי אותו על מנת לצלם עוד קצת מהירח הנהדר שלנו. מסתבר שרוב התמונות שלי מתנקזות לאזור של ים הגשמים והפעם זה גם היה המקרה (מפתיע).
ישבתי במצפה ביחד עם הבת הגדולה שלי שדאגה לכיבוד והיא הציעה שנצלם תמונה של כל הטרמינטור (כמו ש @Yossi Zamir צילם בצורה נהדרת) אבל הראות הייתה די גרועה. זה היה מאוד בולט והירח רקד לי על המסך. על תמונות תקריב בכלל לא היה מה לדבר, ניסיתי.
זו התמונה המוצלחת של הערב.
החיבה שלי לאזור הזה נמשכת מאז שהתחלתי לצפות בירח ולא דועכת. יש כאן הכל. משטחי לבה קשה, רכסי הרים משוננים מכתשים, עמקים וחריצים – Rilles, ממש הכל מהכל. התמונה יצאה מפורטת, במיוחד החלק התחתון שלה (הגיע הזמן לקולימציה) עד כדי כך שאת החלק העליון שבו ניתן לראות גם את שולי הירח חתכתי לגמרי.
אזור מאתגר שניסיתי להתמקד בו דווקא נמצא מתחת וימינה לרכס האפנינים – שמכיל מטרה מאתגרת בשם האגם הכחול.
מה מאתגר באגם הכחול? קודם כל העובדה שהוא קטן – 1.9 על 2.9 קילומטרים. דבר שני, הוא לא ממש מכתש עמוק אלא מעין שקע בעומק של כמה עשרות מטרים בלבד. בתנאים של הערב צילומי תקריב של האזור או כל מקום אחר יצאו גרוע אז חיפשתי את האגם בתמונה הגדולה ותראו מה מצאתי:
הכתם המעט בהיר יותר שהחץ מצביע עליו זה האגם הכחול, אני חושב. בזום כזה התמונה כבר רועשת ובהחלט יש מקום לשיפור אבל אם זה אכן האגם הכחול אז הסשן של אתמול הוא מוצלח מאוד מבחינתי.
עוד מאפיין מעניין הוא עמק האלפים. Vallis Alpes. בזכות הקולימציה העקומה שלי הוא נמצא בחלק היותר מטושטש של התמונה אבל… גם במצבו העגום ניתן לראות את ה Rille שעובר במרכזו שמתואר לא אחת כ notoriously hard to spot. אכן רואים שהוא שם אבל יש לאן לשאוף מבחינת פרטים וכבר הייתה לי תמונה טובה יותר של העמק הזה.
מעבר לזה, עשיתי קרופ נוסף ובו התמקדתי באזור שהכי אהבתי (והכי חד) בתמונה:
התמונה די מתאימה למסכים רחבים ברזולוציה של 2K ומה שאהבתי כאן זה המיקום של הרי האפנינים במקום שבין אור לחושך וזה נראה שפסגות ההרים מנסות ללא הצלחה למנוע מקרני האור להגיע לקרקעית הימה.
