התצפית הלא סבירה

אחרי סוף שבוע של מזג אוויר גרוע בדרום בו חלק מהקבוצה יצא לתצפית ברמת הגולן, כמעט וויתרתי על התצפית של תחילת דצמבר.

את יום ראשון, ה 5 לדצמבר שמרתי כאופציה למקרה שמזג האוויר יאיר לנו פנים ואכן, בניגוד לכל מה שקרה בארץ (גשמים, רוחות ואובך נוראי בדרום) בנקודות מסויימות בדרום שררו תנאי תצפית טובים.

אחרי שבחמישי הקודם העמסתי את הרכב ופרקתי שעות לפני הנסיעה לתצפית החלטתי לארוז קל. מה זה קל? את הדובסוני הגדול השארתי בבית והעמסתי את שוברי האור עם חצובת ה Rowan והרגליות של ה EQ5.

העננים רדפו אחרי עד אחרי צומת אוהלים ואחר כך השתלט על הנוף אובך איום ונורא. את תחנת הכוח אשלים שרואים בדרך כלל כבר ליד עומר לא ראו כלל, גם לפני הפנייה לשדה בוקר. מרוב האובך אור השמש לא ממש הגיע לקרקע ולא הטיל צללים – לא מעודד במיוחד לנסיעה שעיקרה לצפות בשמיים. התמונה מטושטשת אבל לא ממש ניסיתי יותר מדי תוך כדי נסיעה.

אבל, הסתמכנו על התחזית ועל הכרות עם אתרי התצפית והמשכנו בדרך.

לקראת מצפה רמון השמיים קיבלו חזרה את הצבע הכחול, האובך הלך ונעלם ובאתר התצפית לא היה לו כמעט זכר למעט בגבהים נמוכים מאוד של עד 10 מעלות.

שמיים כחולים עם שאריות אחרונות של אובך.

לאתר הגענו מספר מצומצם של אנשים – @Jonathan Elihis, @Guydive @Assaf Hochberg , @Ofer Goldberg שמוליק וגיל.

שמוליק גם השאיר את הדובסוני בבית והביא את חצובת ה rowan שהוא שדרג בעצמו עם יכולות goto ועקיבה שובר אור 100ממ איכותי:

יהונתן הגיע על מנת לצלם את השביט בתנאים טובים יותר מהצילום הקודם שלו עם הציוד הבא:

אני הגעתי עם ה 125ממ לשדה בינוני\רחב וה 60ממ לשדה רחב במיוחד. ל 125 שידכתי את ה Nagler 31 שמדי פעם הוחלפה עם ה Ethos 21 לטובת הגדלה עדיפה במעט ולטלסקופ הקטן שידכתי פלוסל 25ממ עד שגיא הגיע עם עינית שדה רחב יותר שנתנה שדה גדול במיוחד.

כל הסיפור יושב על חצובת Rowan AZ100 שנשלטת על ידי Nexus DCS שמתפקד כ push to מדוייק ביותר גם בזכות האנקודרים המדוייקים שבשני צירי החצובה. למדתי לקח קטן – מי שמחליף בחיבורים של האנקודרים, שלא יתפלא שהוא לא מצליח לאפס את החצובה על שני כוכבים. מכיוון שכל הסיפור הזה בסופו של דבר נשלט דרך SkySafari שבה רואים בדיוק לאן הטלסקופ מופנה וזז בזמן אמת ראיתי שכאשר אני מזיז את החצובה ימינה ושמאלה הכוונת זזה למעלה ולמטה 😅. זה תוקן מיד והתחלתי לעבוד.

זה השדה שמתקבל עם משני הטלסקופים: 

העיגול הקטן זה השדה המתקבל מהטלסקופ הגדול – 2.15 מעלות והעיגול הגדול זה השדה שמתקבל מהטלסקופ הקטן – 3.47 מעלות

בתמונה, הצבירים הפתוחים M46, M47 ו NGC 2423. כולם ביחד בשדה אחד זה אחד המראות היפים ביותר של הלילה הזה.

הכנות ללילה

הדבר הראשון שמגלים כשמגיעים לאתר זה הקור. אם עד היום ניתן היה להקים את הציוד עם ביגוד קל, הפעם הקור היכה מייד וציוד חורף היה די הכרחי. מה גם שבתחילת הערב רוח לא נעימה במיוחד ניסתה לשכנע אותנו לחזור הביתה אבל אם כבר נפלנו על הראש והגענו כנגד כל הסיכויים, קצת רוח וקור לא יזיזו אותנו משם.

כשהשמש החלה לשקוע, השמיים נפתחו בצורה מאוד יפה וכוכבי הלכת בלטו מייד. באופק, ניתן לראות שאריות של אובך שנשאר בגובה הזה למשך כל הלילה ולא הפריע בכלל לתצפית.

שמי המערב עם יהונתן שבדיוק נכנס ויצא מהפריים לצפות בערפילית הצעיף

שמי המזרח עם אוריון, שור והפליאדות:

אוריון + סיריוס:

במה צפיתי?

אחרי התמונות החובבניות שלי, הגיע הזמן לדבר מה בכלל ראינו בלילה הנהדר הזה.

קודם כל, אזור קסיופאה ופרסאוס – צבירים פתוחים נהדרים – הצביר הכפול, הינשוף, St2, NGC133, K14, NGC146, Caroline's Rose וערפילית הפאקמן שנראה יפה מאוד בעזרת פילטר וכמובן מעבר נוסף על ערפילית הלב.

באזור תאומים, צפיתי ב M35 ובמספר צבירים נוספים: NGC2158, NGC2157, NGC2129, Cr89 ו ערפילית בהירה NGC2174 שממוקמת 2 מעלות מהכוכב Propus.

באזור אוריון כמובן שהערפילית הגדולה M42, האיש הרץ, M78, NGC2071, NGC2112 וערפילית הלהבה. בנוסף צפיתי בסיריוס דרך העינית. הוא ריצד המון במבט חופשי בגלל האטמוספרה אבל בעינית הוא ממש החליף צבעים בצורה נהדרת. אצל גיא המראה הזה קיבל בוסט בזכות ה diffraction שמתקבל בגלל הספיידר. מראה מיוחד במינו.

יהונתן ביקש לנסות לצפות בערפילית השחף ולהפתעתי הצלחנו לראות חלקים מהערפילית וצביר פתוח יפה שנמצא באותו השדה.

באותו האזור הכללי צפינו בערפילית הרוזטה ו Thor's Helmet. מאוחר יותר קיבלתי את השדה הנהדר שכלל את M46, M47 ו NGC 2423.

עוד אתגר מעניין היה אזור Sadr. האזור הוא אזור שמלא בערפיליות ויוצא מדהים בצילומים. הפעם גם הצלחנו לראות חלק מהעושר המדהים הזה גם בעינית. עוד אוקייבט שמפתיע לראות בצורה וויזואלית ושאני חייב לחזור אליו בעונה הבאה לצפייה מעמיקה יותר. כמובן שצפיתי שוב בצפון אמריקה והשקנאי וכמובן ערפילית הצעיף שעם שדה ראייה כזה ניתן לראות את כל חלק במלואו. הערפילית נראתה אפילו בטלסקופ הקטן אחרי שהוספתי לו פילטר. זה מפתיע מאוד כי באמת מדובר במכשיר קטן מאוד והפילטר לא עוזר לו באיסוף האור.

קצת ניסויים

לקראת הסוף, גיא ניסה להרכיב את הבינו שלו על ה 60ממ במטרה לצפות בגלקסיית אנדרומדה. למרבה ההפתעה ראינו חלק לא קטן מהגלקסיה כולל גלקסיות הלוויין שלה – שוב, מפתיע מאוד מטלסקופ של 60ממ. אולי הגיע הזמן לרכוש בינו כזה כי השילוב שלו עם כל אחד מהטלסקופים שלי יכול לתת המון גם לשדה רחב וגם לצפייה ממוקדת בירח.

רשימת האוקייבטים שזכרתי לקטלג

מה לא ברשימה? ערפילית אוריון, הרוזטה, Thor's Helmet, אנדרומדה.

את הלילה סיימתי בשעה שלוש על כיסא נוח וצפייה על השמיים הנהדרים.