קצת באיחור אבל אני רוצה לשתף את החוויה שלי עם המצלמה הראשונה שרכשתי.
המצלמה שהתעכבה
יום לפני הסגר השני, נחתה אצלי המצלמה האסטרונומית הראשונה שלי ZWO ASI 178MC. המצלמה הייתה אמורה להגיע יום לפני אבל UPS קצת התבלבלו במיון עוד בארה"ב והחבילה התעכבה לה מעט. לשמחתי היא הגיע ביום חמישי לפני הסופ"ש, לפני יום הכיפורים ו… לפני הסגר הגדול תענוג.
למה מצלמה?
תוכניות העיקריות שלי למצלמה הזו – צילומי שמש ו EAA.
צפייה בשמש, היא דבר מהנה אבל יש לה חיסרון אחד – חם. המטרה היא לאפשר שליטה וצילום של השמש מתוך הבית הממוזג כאשר הטלסקופ ושאר הציוד סובלים בחוץ, בתקווה שסובלים בשקט.
EAA זה תחום שבו "צופים" דרך מסך מחשב כאשר לטלסקופ מחוברת מצלמה ובעזרת תוכנה מבצעים Live Stacking – עורמים תמונות אחת על השניה וכל כמה שניות מרעננים את התמונה המאוחדת על המסך. מה שיפה בשיטה הזו זה שניתן באמצעות טלסקופ צנוע יחסית וממקום מואר לצפות באובייקטים חיוורם שלא ניתן לראותם ללא Live Stacking.
משהו שהכרתי דרך גיא.
קצת על הצפייה בשמש
הפרוייקט הזה של השמש הוא פרוייקט ארוך טווח מבחינתי כי הוא דורש ידע מעט שונה וזמן שלרוב מנוצל לדברים אחרים – ביום יש עבודה וילדים. אז התחלתי עם טלסקופ ופילטר, אחר כך פיינדר לשמש, ואז חצובה מתאימה יותר, עיניות לתצפית וויזואלית – ויש מה לראות בעין – כבל לשליטה מרחוק בחצובה והיום הגיעה המצלמה.
מה נשאר? פוקוסר חשמלי ומתאם WIFI לשליטה בחצובה. אבל גם בלי הדברים האלה ניתן להתחיל לבדוק איך המערכת מנגנת.
כמובן שאין לצפות בשמש דרך טלסקופ ללא פילטר מתאים בשום צורה שהיא – זה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך – לעין.
לשמחתי, מאז עשיתי התקדמות לא מועטה בתחום.
נסיון ראשון בצילום לילה
מכיוון שהלילה המטרות שלי הן כוכבי הלכת ותקריבים של הירח, השתמשתי ב Celestron 8" שלו אורך מוקד ארוך על מנת להפיק את המיטב מהאובייקטים האלה – מטרות קטנות שדורשות הגדלה גבוהה.
אז בעבר, גיא הלווה לי מצלמה דומה והייתה לי ההזדמנות להשתעשע בצילום של שבתאי וקצת EAA. אז ההפעלה לא ממש זרה לי אבל הפעם בשמים ראיתי גם את הירח, וגם את כוכבי הלכת צדק ושבתאי ומאוחר יותר, מאדים זרח לו. הזדמנות פז לתפוס את כולם.
אז התוצאות כאן לפניכם. אני יודע שתחום של צילום הוא תחום רחב עם המון לימוד. אני לא מתכוון להפוך את הצילום האסטרונומי לתחום עיסוק מרכזי אבל מבין שיש המון המון מה ללמוד ולשפר. גם בתפעול, רמות חשיפה ושאר פרמטרים וכמובן בעריכה. בתור נסיון ראשון – אני מרוצה 🙂
תהליך הצילום והעריכה
התמונות צולמו באמצעות SharpCap כל אובייקט בצורה מעט שונה – אבל העיקרון די דומה – צילום ווידאו על מנת לקבל מספר רב של פריימים. ההבדלים בין האובייקטים הם כמות החשיפה של כל פריים, זמן החשיפה המצטבר וכמות הפריימים (נגזרת של הזמן). לצדק אם אני לא טועה כל פריים קיבל 6ms וסרטון של 40 שניות, ושבתאי 9ms לפריים וסרטונים של 55 שניות. יש עוד נתונים אבל אני עדיין לא שולט בהכל.
את ההתמונות העברתי לסינון ראשוני לתוכנת PIPP שמסננת פריימים גרועים ומסדרת את השאר לפי איכות ומייצרת סרטון חדש.
את הסרטון החדש מעבירים דרך AutoStakkert שעורמת (stack) את הפריימים לתמונה אחת. כאן גם מקבלים גרף של איכות הפריימים וניתן לבחור רק פריימים שנמצאים ב 50% העליונים לדוגמא.
התוכנה גם מיישרת את הפריימים לפי נקודות יחוס
בסוף התהליך התמונה עוברת דרך RegiStax. כאן מחדדים את התמונה באמצעות wavelets, שולטים בתאורה, בניגוד ובעוד מספר לא קטן של מאפיינים.
חשוב לא לחדד יתר על המידה כי אז מקבלים תמונה לא טבעית ואולי גם מגורענת. עוד נושא ללימוד.
מאז התקנתי פוטושופ ואולי אנסה לערוך מחדש חלק מהתמונות ולראות מה ההבדלים.
