את המקסוטוב Sky Watcher 127MAK שלי ירשתי מאלכס הצדיק, שבתורו ירש אותו מצדיק אחר, לאחר שנפל מגובה שני מטרים ישר על הקורקטור ונסדק קשות. למרות הסדק בקורקטור, המראה הראשית והמשנית נשארו שלמות ויציבות ככה שהביצועים האופטיים כמעט ולא נפגעו, חוץ מירידה קלה באיסוף האור בחלק הסדוק. המקסוטוב החמוד הזה נותן יופי של תמונות תקריב לירח, כוכבי הלכת וכפולים.
הבעיה
למרות שהשבר בקורטקטור פחות מפריע, יש דבר אחד שהוציא אותי מדעתי – מסילת הדאבטייל הורכבה בצד שמאל של הטלסקופ, בעוד שבחצובה שלי התושבת היא גם בצד שמאל, והתוצאה – מרכיב את הטלסקופ הפוך. למרות שמבחינה אופטית אין שום הבדל, באופן מעשי יצא שידית הפוקוסר ישבה מעל לעינית ותושבת הפיינדר גם למטה ככה שהיה צריך להתכופף מתחת לטלסקופ כדי לראות לאן מצביעים.
הפתרון
חשבתי על כמה פתרונות:
- אינסטינקטיבית, הפתרון הראשון שחשבתי עליו היה לסובב את בית המראה האחורית למקום הנכון. זה לא היה פותר את עניין הפיינדר, אבל לפחות היה שם את הפוקוסר במקום הנכון. הבעיה היא שלא ממש רציתי להתעסק עם הקולמציה שאיתה קיבלתי את הסקופ.
- פתרון שני היה לקדוח חורים חדשים לדאבטייל ולהזיז אותו למקום הנכון. גם הפתרון הזה הצריך לפתוח את הטלסקופ, ובנוסף לקדוח חורים עם מברזים (יוצרי הברגה) ולא ממש רציתי להתעסק עם זה
- להדפיס טבעות לצינור שפשוט יאפשרו לסובב אותו למקום הנכון. ה"חסרון" היחיד הוא שזה טיפה מרחיק את מרכז הכובד של הטלסקופ מראש החצובה ויוצר טיפה יותר עומס, אבל נראה לי שהחצובה תעמוד בזה
הדפסת טבעות היתה הפתרון הקל והנכון אז הוצאתי לפועל. הדפסתי ב PLA. מדובר בחומר קל, אם כי לא חזק כמו מתכת. לכן החלטתי ללכת על טבעות עבות, 2 ס"מ.
בשביל לשמור על העניין פשוט וזורם החלטתי לוותר על ציר מרכזי לפתיחה וסגירה ופשוט לחבר אותו משני הצדדים בברגים. לדעתי הציר הזה חשוב אך ורק במקרה אחד – ניוטוני על חצובה משוונית, שם צריך לסובב את הטלסקופ על בסיס קבוע כדי למקם את הפוקוסר בזווית נוחה. מכיוון שזה לא המקרה, ומדובר על מקסוטוב על אלט-אז, אין בעיה. למרות שאין כרגע תוכניות להעמיס משהו על הטבעות, הכנסתי בהן סטים של חורים לכל מקרה.
זו התוצאה:
