הירח הוא מעין אובייקט מוזר בעולם חובבי האסטרונומיה. רובינו מתחילים בצפייה בירח אבל עד מהרה הירח מתגלה במאפיין פחות רצוי – הוא גורם לזיהום אור די חזק מה שממסך את שאר האובייקטים. כאילו שהוא מנסה לאמר "עזבו את כל השאר, תראו אותי". עם הזמן פותחו אמצעים שמאפשרים תצפית וצילום גם כאשר הירח בשיאו, פילטרים למיניהם, אבל כשהוא בשמיים קשה להתעלם ממנו – לטוב ולרע.
אישית אני מאוד אוהב את הירח ויודע שיש בו עוד מאפיינים רבים שעדיין שלא גיליתי. יותר מזה, כל מאפיין נראה מעט שונה כאשר צופים או מצלמים אותו במופעים שונים של הירח – רכסי הרים אימתניים ומשוננים נראים שטוחים כאשר הם מוארים מלמעלה בניגוד לצורתם כאשר השמש מאירה אותם מהצד ואותו הדבר לשאר המאפיינים. דבר זה מוביל לא מעט חובבי ירח לצפות באזורים הקרובים לטרמינטור ולהתעלם מהאזורים המוארים. אין ספק שהתמונות דרמטיות הרבה יותר ליד הטרמינטור אבל באזורים מוארים מאוד ניתן לראות מאפיינים שבשלבים אחרים פחות בולטים.
הפעם התמקדתי בכל האזור הדרומי של הירח המלא (99.6%) ולמרות שבקצה ניתן לראות עומק וצללים, דווקא אהבתי את האזורים הפנימיים יותר. בנוסף לדרום, הספקתי לצלם תמונה אחת של מערב הירח – אזור של מישורי לבה שהתקשתה ברובו אבל שמכיל בתוכו מספר מאפיינים יפים מאוד.
לצערי היציבות בימים אלה שרובם מעוננים היא לא להיט גדול אבל התוצאות בהחלט משביעות רצון.
דרום הירח
תמונה זו היא תמונה פנורמית המורכבת מחמש תת תמונות. מה שנותן תמונה רחבה מאוד ובעלת רזולוציה גבוהה.
נתחיל עם סרטון שמסכם את שלבי הצילום והעריכה (ממש בפינצטה) של אחת התמונות:
התמונה המלאה של אזור הדרום היא בעלת רזולוציה של 8000 * 2500 פיקסלים. מומלץ לצפות במסך גדול ולעשות זום על אזורים שמעניינים אתכם.
האתגרים בצילום האזורים המוארים בצורה מלאה היא חוסר בניגודיות. בשעה שאזורים שמוארים בזווית מספקים משחקי אור וצל, אזורים מוארים במלואם נראים שטוחים לגמרי.
התמונות הבאות הן זום אל תוך הפנורמה ומייצגות חלק מזערי מהמאפיינים הקיימים בה.
Mare Humorum:
המכתש Schickard
המכתש Tycho שפסי האבק שעפו מפגיעת המטאור שיצר אותו נמשכים למאות קילומטרים מסביבו
המכתש Schulter שנראה יפה ליד קצה הירח עם מימד עומק והפסגה המרכזית שלו
המכתש Letronne – מכתש שהתמלא בלבה וחלקו העליון כוסה לגמרי
מערב הירח
כאן צילמתי את אזור Aristarchus Plateau אזור מעט מוגבה מעל משטח הלבה שבליבו הוא יושב ומאופיין על ידי מכתש שאת שמה הוא נושא, מכתש לא גדול במיוחד – 40 קילומטרים קוטרו ועומקו 2.7 קילומטרים אבל עם זאת הוא המאפיין הגדול הבוהק ביותר על הירח. ניתן לראות יפה לראות את פיזור האבק מהפגיעה במחתש. משמאלו רואים עמק מתפתל – Schroter's Valley שמאוד מזכיר נחש ובתאורה הזו נראה כמו נחש מעוך משהו. חלקו הרחב נקרא ראש הקוברה על ידי חובבים. האזור אמנם שטוח מאוד יחסית לשאר האזורים בירח והמכתש מהווה מעין "אובייקט זר" אבל זו גם אחת הסיבות שאני מאוד אוהב לצלם\לצפות בו – הוא נותן תחושה של מרחבים שפחות קיימים באזורים אחרים.
התמונות צולמו בעזרת טלסקופ SCT C8 ומצלמה ZWO ASI183MM
