עכשיו שהבעיות שמנעו ממני לצלם את השמש נפתרו, אני פותח את המערכת כמעט על בסיס יומי ומצלם חומר חדש.
בהנחה ולחבר את הכל זה משהו יחסית פשוט – להזיז את החצובה החוצה, לחבר את הפילטרים ואת המצלמה, לחבר למצבר, לחמם את הפילטר ולאפס את החצובה – נכנסים לכל עניין הצילום עצמו.
לפני שמחברים את הכל, רצוי כמו תמיד להתייעץ בתחזית ולוודא שלא אמורים להופיע עננים וכמובן לבדוק האם יש משהו מעניין על השמש. היא כרגע בשלב הרגוע בחיים שלה ויכולים להיות לא מעט מקרים שפשוט נראה שמש ללא שום אזורים מעניינים כמו כתמי שמש והתפרצויות אז חשוב מאוד לבדוק.
אני משתמש ב SharpCap לצילום. המאפיינים העיקריים שאני משחק איתם הם החשיפה במילי שניות וב Gain שזה דומה ל ISO במצלמה. בנוסף יש את ההיסטוגרמה שמאוד מאוד חיונית לקבלת תמונה שפוייה.
בינתיים, אני עדיין לא באמת יודע מה אומר כל חלק של ההיסטוגרמה – כל בוקר אני נשאב לתוך הצילום כי צריך גם להתחיל יום עבודה ובערב אני עורך את התמונות (או מצלם את הירח). אז זמן לעצור לשניה, לעכל את כל מה שלמדתי לא באמת היה לי. זה משהו שאני חייב לעשות ומהר כדי להוציא את המקסימום מכל המאמץ.
התוכנות והתהליך על רגל אחת
לצילום עצמו השתמשתי ב SharpCap
שלב העיבוד – אני עדיין עושה כל מה שמתואר כאן בצורה די טכנית ומנסה להבין את ההשפעה של כל צעד וצעד בתהליך. אביא כאן תמונות כמעט מכל שלב, ללא הסברים על כל אפשרות – זה יגיע מאוחר יותר כשארגיש בנוח לעשות זאת.
לסינון פריימים הטובים – PIPP (למרות שראיתי גם מדריכים שישר זורקים ל Stack גם בלי השלב הזה). ניתן לקבוע אזור שיהיה העוגן ואזור שחייב להופיע בכל הפריימים (כתם שמש, או התפרצות). התוכנה תסנן כל מה שלא עונה על הקריטריונים ויש גם קריטריון של כמה פריימים להשאיר בסה"כ. אני משתדל להישאר עם 70% מהפריימים בסוף השלב הזה
לטובת Stacking: AutoStakkert. לתוכה מעלים את הסרטון המסונן והמסודר, קובעים גם כאן אזור עוגן לייצוב ומבצעים אנליזה של הפריימים. מקבלים גרף שמיצג את הפריימים לפי איכות, מה שעוזר בהחלטה בכמה פריימים להשתמש בסוף. ככל שהצילום היה טוב יותר (פוקוס, יציבות אטמוספרה, נתוני צילום נכונים), נוכל להשתמש ביותר פריימים
לאחר שלב ה Stacking, עוברים לחידוד ראשוני של התוצר עד כה. עד לא מזמן השתמשתי ב Registax אבל אחרי מספר מדריכים שראיתי ברשת עברתי לחידוד ראשוני באמצעות imppg.
בתמונה רואים חידוד יתר על מנת להמחיש כמה ניתן להוציא מתמונה שנראת חיוורת יחסית. בגדול אני משתמש בסליידרים משמאל: deconvolution & Unsharp בזמן שהחלק המסומן מתוח עד מאני מקבל תמונה יחסית רכה ואז מאפס את ההיסטוגרמה (מבטל את ה strech).
מכאן אפשר לעבור לפוטושופ או גימפ. השתמשתי בגימפ ממש עד לאחרונה – הוא מכיל יכולות רבות מאוד של פוטושופ והוא חינמי ורוב האופציות שלו נמצאות בדיוק כמו בפוטושופ. הוא לא חף מבעיות – הוא נתקע לעיתים וחלק מאפשרויות נקראות או ממוקמות שונה מאשר בפוטושופ – מה שמקשה להסתמך על מדריכים שמציגים בפוטושופ (אפשרי אבל דורש הסתגלות והבנה של כל התכונות).
כאן כבר יש משחק של חידוד עדין יותר במגוון טכניקות שאותן אני לומד (שלום כיתה א') ומנסה להבין מה עושה מה ואיך זה ישפיע על התוצאה הסופית.
לפחות למדתי לצבוע את התמונה לכתום. אני עדיין לא סגור איזה כתום מתאים יותר והאם שחור לבן הוא לא האופציה הטובה יותר – עניין של טעם אבל שמרתי מספר אפשרויות וניתן להחליף בצורה מהירה או לפחות לצבוע את כולם באותו הצבע.
תוצאות סופיות מהתהליך – עיבודים שונים:
השמש + התפרצות. כאן יש לי גם צילום לא הכי טוב וגם עריכה מאתגרת מעט יותר – בעריכה הראשונה ההתפרצות מכילה יותר פרטים, באחרות פני השטח מודגשים יותר. צריך למצוא את האיזון.
התהליך מרתק ומהנה מאוד, השמש היא גם אובייקט מאוד קרוב וגם דינמית מאוד ומספקת דברים חדשים בכל פעם. זה מאוד שונה משאר האובייקטים שמחוץ למערכת השמש שהם לרוב, לפחות בימי חיינו ישארו אותו הדבר ובגלל זה זה כיף גדול – אובייקט אחד, אין סוף דברים חדשים ושונים.
בפעם הבאה, אצלול יותר לכל תהליך הצילום עצמו, מקווה לעשות סרטון של התהליך – מההקמה, כיול המערכת והצילום.
