בתקופה האחרונה, לא יצא לי לצלם את השמש – גם עננים וגם התמקדתי בצפייה וויזואלית, דבר מדהים שממש קשה לתאר. אחזור לצלם בקרוב כאשר תהיה הזדמנות אבל בינתיים, בהזדמנויות שיש, אני מתמקד בצפייה.
בינתיים, עברתי עם המשפחה על תמונות השמש שצברתי ואימי החליטה שפרוייקט הציור הבא שלה אחרי הירח יהיה ציור של השמש.
לצורך זה, בלטה תמונה אחת מעל כולן – תמונה של הכתם העצום AR2786 כיומיים שלושה לאחר שהגיח מעבר לאופק השמש. התמונה לא המשובחת ביותר ולוקה קשות בטבעות ניוטון – היא צולמה לפני המצלמה החדשה שלא סובלת מהתופעה הזו – וגם חסרה ניגודיות לדעתי. מה שכן יש בה זה מראה מדהים של האזור הפעיל ליד הכתם שמראה סערה של גלי פלזמה בצורה תלת מימדית, פילמנטים רבים ועוד פרטים רבים נוספים. לציור נוספה התפרצות כשתועדה בצילום אחר – זה היופי בציור, יש חופש אמנותי כל עוד נצמדים למקור בצורה טובה.
אבל זה לא כל כך פשוט. ציור בצבעי מים הוא דבר מאוד קשה וכמעט בלתי ניתן לתיקון אם עושים טעויות. מה עוד שהצילום הזהמכיל עושר עצום של פרטים וזו עבודה ממש קשה לתעד את הכל בציור. ואכן, תהליך הציור לקח שמונה ימים קשים ודי מתסכלים לציירת אבל בסופו אמא שלי הוציא תחת ידיה תוצאה נהדרת:
המקור:
קצת מתוך תהליך הציור:
