מזה מספר ימים יש כתם שמש די גדול שצץ על השמש ולא יצא לי לצלם אותו, לרוב בגלל מזג אויר לא חברותי במיוחד.
היום בבוקר השמיים היו כחולים לגמרי ללא שמץ של ענן והקמתי את הריג שלי מוקדם בהמתנה לשמש שתעבור מעבר לעץ שמסתיר אותה מוקדם בבוקר. התוכנית היום לא כללה אנימציה אלא רק צילום של האזור הפעיל עם הכתם בשדה הרחב ביותר שאני יכול ומשם לצלם תקריב של הכתם במטרה לקבל כמה שיותר פרטים על הפנומברה. לצורך זה השתמשתי בטלסקופ הגדול של השמש כי הוא המכשיר המתאים לקבלת פרטים כאלה כאשר התנאים מתאימים.
אחרי כחצי שעה של צילומים התמונה החלה להחשיך עד שנעלמה לגמרי. השמש אחרי שיצאה מאחורי העץ הגיעה אחרי חצי שעה לפינה של הגג. החורף הגיע ואיתו מסלול נמוך יותר של השמש. כנראה שאני צריך לעבור לצלם מהחצר האחורית שבה כל המזרח והדרום פתוחים לגמרי.
ציוד: TS-Optics 125mm F/7.8, Baaeder DERF 135mm, Daystar Quark Chromosphere and ZWO ASI183MM/
את התמונות עיבדתי כמו תמיד במספר סגנונות – צבע, שחור לבן ונגטיב צבעוני ושחור לבן על מנת להדגיש פרטים שונים.
גרסת הנגטיב, כאן הפעילות מסביב לכתם מקבלת עומק. מדהים איך המוח שלנו מפרש את אותה תמונה בהיפוך צבעים אחרת.
ובגלל שאני אוהב מאוד צבע, אז זה העיבוד הבא בשדה הרחב
ונעבור לתקריבים. למרות שגם בצילומים הרחבים ניתר לראות פרטים יפים כאשר מתמקדים פנימה, התקריבים, למרות שכל תא שטח צולם על גבי אותם פיקסלים, צולמו בקצב פריימים גבוה יותר, עד פי 3.5 ועל כן ניתן היה לקבל תמונה טובה יותר ועם פחות רעש.
ואי אפשר בלי נגטיב
אבל, זה לא הסוף. התמונות הקודמות צולמו ב 35 FPS ורציתי להגיע יותר. אז צמצמתי את גודל החיישן שבשימוש אפילו עוד וזה מה שיצא. הן מוצלחות מאוד לדעתי וזה מעלה את השאלה האם לא הגיע הזמן לרכוש מצלמה פלנטרית שנותנת שדה צר יותר אבל קצב פריימים טוב יותר… אז כן, אבל תוכנית הרכש כרגע מתמקדת באזורים אחרים.
אחרי כל הזום הפסיכי הזה, ככה נראה הכתם כאשר מסתכלים על השמש במבט מרוחק יותר
קרדיט NASA SDO
אחרי שהייתי מהופנט מהכתם, עשיתי סיבוב מהיר מסביב לשמש לחפש עוד דברים מעניינים. מצאתי התפרצות חמודה ופילמנט ענק (שלא הצלחתי לצלם כראוי). מסתבר שהיא הייתה קרובה מספיק לכתם כדי לצלם את שניהם יחד. חבל – פעם הבאה לבדוק ואחר כך לצלם. אבל אני לא יכול להתלונן על שום דקה שיש לי לראות את ההכוח העצום הזה שיושב רק מאה וחמישים מיליון קילומטרים מאיתנו.
ובעיבוד קצת שונה מכל השאר
אחרי אמבטיית שמש כזו, נשאר לקוות לסבול בשקט והחושך של המדבר ולתת לעיניים לקלוט פוטונים מרוחקים.
